|
פסיכולוגית מומחית |
||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||
|
טיפול משפחתי
רינת (שם בדוי), פנתה אליי לקבוע פגישה. כל שידעתי לפני הפגישה היה שמדובר בייעוץ משפחתי. היא תיארה את ההרכב המשפחתי: בעל, דורון (שם בדוי) ושלושת ילדיהם: עודד (שם בדוי) בן 16, רוני (שם בדוי) בת 14 וארז (שם בדוי) בן 8.
לפגישה הגיעה כל המשפחה ביחד. למרות שבני המשפחה שיתפו פעולה עימי וענו על שאלותיי, ניתן היה לחוש במתח רב בפגישה. רינת סיפרה שהחליטו להגיע כי "נמאס כבר" ממערכת היחסים הקשה בין הילדים בבית: הם רבים ללא הפסקה עם הרבה אלימות מילולית ואפילו אלימות פיזית, בעיקר בין דורון לבין רוני. "שניהם מתבגרים", הערתי, "מה זה קשור?", אמרה האם, "הם פשוט שונאים אחת את השני". "ומה קורה במשפחה כשהם רבים?", שאלתי, "תשאלי אותה" אמר האב (בכוונתו לרינת), "היא ישר מגוננת על דורון, מצדיקה אותו, אומרת שרוני מציקה לו ומענישה את רוני". "כן", אומרת האם, "ואתה ישר תופס את העמדה של רוני ומגונן עליה, גם כשברור לגמרי שהיא זו שהתחילה במריבה, ומעניש את דורון". "זאת אומרת, אמרתי, "שבעצם המריבה בין הילדים הופכת למריבה כלל משפחתית וקונפליקט זוגי...ומה מקומו של ארז בכל ההתנהלות הזו...?" כך החלה הפגישה המשפחתית הראשונה בה ניסינו לברר מה מטרת הפגישות והוחלט על ידי כל חברי המשפחה שהם רוצים בגבולות ברורים וכן בתקשורת פתוחה ובונה שתתן מענה שונה לצרכים של כל חבר במשפחה. בנוסף עלה הצורך לעשות הפרדה בין המערכת ההורית-זוגית, לבין מערכת האחים, תוך מתן כבוד, הכלה ואמפטיה לכל החברים. מטרת הטיפול המשפחתי היא לאפשר לחברי המשפחה לפתוח את הבעיות, הכעסים והקשיים באווירה של הקשבה, אמפטיה ופתיחות שלא היו קיימים לפני כן. ישנה התמקדות בפתרון בעיות כאן ועכשיו במקום בטוח בו לא מרגישים מותקפים, עם הבנה של דפוסים ורגישויות שמביא עימו כל חבר במשפחה אל תוך האינטראקציה ובדיקה כיצד ניתן לשלוט בדפוסים אלה ולמנוע מהם להשפיע על חיינו. |
||||||||||||||||||
